- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק עמ"ת 53585-06-12
|
עמ"ת בית המשפט המחוזי באר שבע |
53585-06-12
3.7.2012 |
|
בפני : ר. יפה-כ"ץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: הישאם אבו רקייק עו"ד אייל אביטל |
: מדינת ישראל עו"ד דקלה סרן |
| החלטה | |
כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה אחת של סחר בסם מסוכן ועבירה נוספת של עסקה אחרת בסם, בעקבות מבצע במסגרתו פעלה סוכנת סמויה. באישום הראשון נטען כי ביום 18/10/11, ולאחר שהעורר סיכם עם הסוכנת הסמויה למכור לה פלטה של סם מסוכן מסוג חשיש תמורת 2100 ש"ח, נפגשו השניים בכניסה ליישוב תל-שבע והעורר מכר לסוכנת סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 96.90 גרם תמורתו קיבל מהסוכנת את הסכום שסוכם קודם לכן. באישום השני נטען, כי ביום 29/11/11, שוב סיכמו הסוכנת והעורר כי העורר ימכור לסוכנת סם מסוכן מסוג חשיש, הפעם 2 פלטות תמורת 4200 ש"ח. בהתאם לסיכום, נפגשו השניים והסוכנת מסרה לעורר את הסכום האמור וקיבלה תמורתו חבילה שלאחר מכן, התברר שאיננה מכילה סם מסוכן.
יחד עם הגשת כתב האישום, הוגשה גם בקשה למעצרו של העורר עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו ובימ"ש השלום , כב' השופט בן טולילה, בחן את חומר הראיות ומצא, כי ישנן ראיות לכאורה בנוגע לשני האישומים. ממילא קבע גם שקמה עילת מעצר, ולאחר שהוגש תסקיר בעניינו של העורר, שלא המליץ על שחרורו, הורה על מעצרו של העורר עד לסיום ההליכים המשפטיים כנגדו, ומכאן הערר שבפני.
גם במסגרת הערר, שב ב"כ העורר וטען, כי חומר הראיות אינו מכיל ראיות לכאורה המצדיקות השארת העורר במעצר. כך נטען, בין היתר, כי אין כל תימוכין לעדות הסוכנת, דבר המנוגד לפסיקה; טען כי מסדר הזיהוי שנערך לסוכנת נערך רק 5 ימים לאחר העסקה הראשונה ובהעדר סנגור, ומכאן שאין ליתן לו משקל; טען, כנגד אי צילום בוידאו של העסקה הראשונה וצילום שלא ניתן לראות בו מאומה לגבי העסקה השניה; טען, כי הסוכנת עצמה הינה עבריינית ועל כן, ועל פי הפסיקה שהגיש, לא יהיה מקום לתת משקל לעדותה, בוודאי שלא ללא תימוכין אובייקטיביים. כמו כן טען הסנגור, כי בכל מקרה, היה על ביהמ"ש לבחון את חלופות המעצר שהוצעו ולא להסתפק בעניין זה בהמלצות שירות המבחן.
עיון בחומר הראיות מלמד, כי לא נפלה כל טעות במסקנתו של ביהמ"ש באשר לקיומן של ראיות לכאורה. בצדק נכתב, כי כתב האישום מבוסס בעיקרו על עדות הסוכנת, אך גם צויין, כי העדות הזו אינה עומדת לבדה ובכל מקרה, די בה כדי להקים ראיות לכאורה לצורך שלב זה של הדיון. בכל הנוגע לעסקה הראשונה נשוא האישום הראשון, צויין כי הסוכנת ציינה שקיבלה את שמו של העורר מהאדם אליו פנתה (אחמד) ובעקבות הפנייה זו, התקשרה אל העורר, אשר לאחר מכן, התברר שהיא מכירה אותו עוד לפני הפגישה ביניהם. יצוין, כי שיחות הטלפון מוקלטות כולם. נוכח היכרות מוקדמת זו, מסדר הזיהוי שנעשה לסוכנת הינו לפנים משורת הדין , ובוודאי שלא ניתן לצפות שתוך כדי מבצע סמים, ייערך מסדר זיהוי בנוכחות סנגור. ובכל מקרה, משקלו של מסדר הזיהוי ייבחן במהלך שמיעת הראיות ואין מקום לבחון אותו בשלב שאנו נמצאים בו.
ביהמ"ש הוסיף וציין, כי הסוכנת מסרה פרטים אשר נבחנו מבחינה אובייקטיבית ואשר נמצאו כי הם מאומתים, כגון מספר הרכב של העורר עמו הגיע למפגש עמה; מספר הטלפון של העורר; הקשרים שלו עם אותו אחמד ועוד.
אשר לאישום השני, אשר כאמור גם הוא מבוסס בעיקרו על עדות הסוכנת, הרי שגם השיחות המקדימות והמאוחרות לעסקה, הוקלטו ותומללו ויש בהם כדי לחזק את גרסתה. בצדק גם צויין, כי העובדה שחלק מהכסף הוחזר לאחר מכן לסוכנת, יש בה דווקא כדי לחזק את גרסתה.
ביהמ"ש היה ער לכך שבעסקה הזו היה ניסיון לצלם בוידאו את המפגש בין הסוכנת לעורר, אולם הצילום לא עלה יפה, ובכך מצא כי יש הבדל בין הפסיקה שהגיש ב"כ העורר לבין המקרה שבפנינו, כאשר המשטרה ניסתה לגבות את הפעילות שלה בצילום. כאמור, חוסר זה ייבחן אף הוא בשלב שמיעת הראיות.
אדגיש, כי כל טענות של הסנגור מופנות כנגד אי קיומן של ראיות ואילו בשלב זה, עלינו לבחון את הראיות הקיימות בתיק החקירה, האם יש בהן כדי להקים תשתית מספיקה להרשעת העורר במידה ויוכחו. בצדק נקבע, כי די בראיות שבתיק החקירה לצורך זה.
אשר לחלופה שהוצעה, הרי שביהמ"ש סבר שנוכח חומרת המעשים וחזקת המסוכנות הסטטוטורית, אין בחלופה כדי להצדיק את שחרורו של העורר. לפני בימ"ש עמד גם תסקיר מטעם שירות המבחן שביהמ"ש סבר כי ניתן להסתמך עליו, כאשר עשה זאת תוך בחינה מדוקדקת של המסוכנות העולה מהעורר נוכח המעשים המיוחסים לו ונוכח הסקירה שקיבל משירות המבחן באשר למצבו האישי.
אכן, עולה מתיק החקירה, כי לכאורה קשור העורר לעולם הסמים, יש לו נגישות רבה לכמויות סמים יקרות ואף לסוגים שונים של סמים והדבר עולה בבהירות משיחות הטלפון שניהל עם הסוכנת ומכך שתוך פרקי זמן קצרים ביותר עלה בידו לספק את הסמים שביקשה ממנו.
לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטת ביהמ"ש ועל כן הערר נדחה.
<#3#>
ניתנה והודעה היום י"ג תמוז תשע"ב, 03/07/2012 במעמד הנוכחים.
|
השופטת רויטל יפה-כ"ץ ס.נשיא |
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
כתבות קשורות
חיפוש עורך דין לפי עיר
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
